איך עוזרת המשמעות בחיים לטיפול בהתמכרות?

עדי לידר 2011, בלוג

 

כולנו מכירים את סיפורו של דרקולה, בו מתפתה הקורבן התמים ומציע עצמו למפלצת. לאחר שחשף את גרונו, ננשך על ידה ודמו נמצץ. הו אז, הופך גיבורנו התמים לעבד לעולם ועד, ומאבד בכך את תמותו וטוהרו.. כשאנחנו חושבים על הסיפור, עולה במוחנו מחשבה על פנטזיה רחוקה או אולי על סרט בו צפינו בקולנוע.. אך האם זו אגדה? או שאולי מסתתרת מאחורי הסיפור משמעות סמלית הרלוונטית לכולנו?אם נסתכל על משמעותו הסמלית של הסיפור, נוכל להבינו כסיפור המתאר את צדדיה השונים של ההתמכרות. כפי שהציע עצמו הגיבור התמים לדרקולה, על ידי חשיפת גרונו, מציעים גם אנו את עצמנו למפלצת ההתמכרות, על ידי שימוש חד פעמי . כידוע לנו, רבות ההתמכרויות ומגוונות והן נעות מהתמכרויות לאלכוהול, סמים, או אוכל ועד התמכרות לסיגריות, קניות, רומנטיקה, מין, עבודה, כסף, כוח ושליטה ואפילו מחשבות שליליות..מקורה של המילה Addiction – התמכרות, במילה הלטיניתAddictus שפרושה נאמנות, כניעה ונתינה עצמית מוחלטת לדבר. במקור, היתה הכוונה להתמכרות לאלוקים. אך בתקופתנו, קיבל המושג צביון שלילי והפעולה של נתינה טוטאלית , מיוחסת פעמים רבות לאדון מוחשי (חומר, אובייקט, אדם או פעילות). בדרך זו, אנו הורגים את החיים ברגע , את היצירתיות ואת האהבה ומאבדים את החופש, את הזהות האישית ואת משמעות החיים.הפיכתנו לעבדים של מושא ההתמכרות שלנו, קוראת בזמנים בהם מצבנו הנפשי והגופני, אינו מאפשר לנו לשלוט במצב לאחר שהתחיל. אך חשוב כי נזכור כי לעומת ההשתלטות המתוארת בסיפור, שאינה בשליטתו של הגיבור, יש באפשרותנו אנו לבחור שלהפסיק להיכנע בכל שלב ושלב, כלומרלהחליט שלהפסיק לחשוף את צווארנו.הנטייה להתמכרות, יכולה להוותגם מקור לכוח ולחיים חדשים. הדרך להופכה לכזו, עוברת דרך תהליך המודעות, ההסתכלות פנימה וזיהוי הכעס הרצחני. על ידי בחירה מודעת בחיים יצירתיים, ניתן להפוך את האנרגיה ולהפיק ממנה חיים וצמיחה. בדרכים שונות, ניתן לעבור תהליך המלמד אותנו לתת כבוד למתח אותו מביאים החיים.קבוצות שונות, פועלות בהשראת הבנתו של יונג את ההתמכרות כנובעת מהרצון למלא את הדחף הבסיסי לשלמות האובדת בתהליך ההתגשמות לגוף, מבססות את טיפולן בהתמכרויות על האינסטינקט הרוחני, הנותן לאדם את התחושה כי קיים בתוכו כוח גדול ממנו.דברים אלה מעוררים מחשבה בדבר האפשרות למציאת המפתח לטיפול בהתמכרות (Addiction) בהחזרתה לתצורתה המקורית של המילה (Addictus) והחלפת האובססיה לחומר להתמסרות לרוח גדולה (המכונה בתרבויות שונות בשמות שונים וביניהם: טאו בסין, מאנא במרכז אפריקה ואלוקים ביהדות). באמצעות פיתוח מודעות, צמיחה רוחנית ומציאת המשמעות בחיינו, נוכל לפנות מקום לדרכים יצירתיות להתמודד עם תהפוכות החיים ולממש את יכולותינו בכל רגע ורגע.

 

 

 

 

 

מה לפרויד ולרפואה משלימה?

עדי לידר 2013, בלוג

 

מה הקשר בין פרויד והרפואה המשלימה? מהן הסיבות ההיסטוריות לריקוד ההתקרבות- התרחקות בין הרפואה המערבית (הגופנית והנפשית) וזו המשלימה?רבים מאתנו שמעו על הקשר ההדוק שקיים היה בזמן העתיק, בין המדע והדת, בתרבויות כגון המצרים, ההינדים ואינדיאנים. מכובדי השבט שחיו בזמנים אלה, נהגו לקיים טקסים עשירים ומורכבים, במטרה להשקיט את תפקודי הגוף ואת ההכרה. זאת, על מנת להתחבר לשקט הפנימי ולזרימת האנרגיה בגוף.מלחמות, כיבושים ודיכוי היו מנת חלקם של רבות מתרבויות עתיקות אלה. העוני, הדלות ואבדן האמונה, לוו בהשמדתו של חומר וידע רב והמסורות העתיקות שהצליחו לשרוד - נאלצו לרדת למחתרת (ברוייר, 1998). האמונה הנוצרית שהתפתחה בעולם המערבי, ראתה את הגוף ותחושותיו כנפרדים ממנגנוני הנפש והחשיבה (סלע, 2004) ומשהסתיימו ימי הביניים, הופיע הפיצול המוכר לכולנו בין הדת (דרך רוחנית) והמדע (רפואה - לצורך עניינו) (ברוייר, 1998).מקורותיו של הטיפול הפסיכולוגי, החלה דרכה כשיטת טיפול רפואית אשר באה להקל ולהכחיד סימפטומים היסטריים שהיו גופניים בחלקם (כגון שיתוקים היסטריים). קודם להתפתחות שיטת ה ריפוי בדיבור , התבססה הפסיכיאטריה על התערבויות גופניות שכללו גם שימוש במגע (סלע, 2004). בתחילת דרכו, השתמש פרויד עצמו בעיסוי ראש ופנים, על מנת לעודד ביטוי רגשי בקרב מטופליו. (Forer, 1969). עם השנים, התפתחה הגישה המערבית הגורסת כי מחלות נפשיות וגופניות הינן שונות במהותן ולכן עליהן להיות מטופלות ע י גורמים שונים. הטיפול הנפשי הופקד בידיו של הפסיכולוג או הפסיכיאטר והטיפול הגופני-פיסי, הופקד בידיו של הרופא (סלע, 2004).פרויד, שדיבר באופן ברור כנגד השימוש במגע, כתב לפרצי בו ניתן למצוא עדות גם למחשבות אחרות: בהחלט ניתן להתקדם יותר באמצעות שימוש בידיים (...) ואז הלאה, לתצוגה והצצה ובמהרה (...) מסיבות ליטוף שתוצאתן עלייה עצומה בעניין בפסיכואנליזה בקרב אנליטיקאים ופציינטים כאחד. (Jones, 1955, p.163)מהי בולימיה?בולימיה, או בולימיה נרבוזה בשמה המקצועי, היא הפרעה משמעותית, חוזרת ונשנית בהרגלי האכילה ו/או השליטה במשקל של האדם, המופיעה בקרב 1-2% מהנשים הנמצאות בטווח הגילאים שבן 16 ל 35. הסיבות להתפתחותן של הפרעות האכילה מורכבות וכוללות בתוכן חלקים פסיכולוגיים, חברתיים וגופניים.המגדיר האמריקאי למחלות נפשיות, ה-DSM-IV-TR מגדיר בולימיה נרבוזה כ:A. אפיזודות חוזרות של התקפי אכילה, המאופיינת ע י: 1. אכילת כמות מזון גדולה בהרבה, מזו שיאכלו אחרים בפרק זמן זהה, תחת אותם תנאים. 2. תחושת חוסר שליטה באכילה.B. חזרה על התנהגות פיצוי לא הולמת, שמטרתה מניעת עלייה במשקל, כמו הקאה יזומה, שימוש במשלשלים, במשתנים, חוקן, תרופות, צום או פעילות גופנית מופרזת.C. הזלילה והתנהגות הפיצוי, מתרחשות שתיהן לפחות פעמיים בשבוע למשך שלושה חודשים.D. הדימוי העצמי של האדם, מושפע מתפיסת המשקל וצורת הגוף, יתר על המידה.E. ההפרעה אינה מתרחשת במהלך אפיזודה של אנורקסיה נרבוזה.קיימים שני סוגים של בולימיה: 1. בולימיה עם פעולות היטהרות (הקאות, שימוש במשלשלים, משתנים או חוקן). 2. בולימיה בלי פעולות היטהרות (המאופיינות בפעולות פיצוי אחרות על אכילת היתר כגון: צום או פעילות גופנית).איבוד השליטה באכילה וההתקפים הבולימיים נערכים לרוב בדרך טקסית, החוזרת על עצמה שוב ושוב וגורמים לתחושות של בושה ומצוקה. בעקבות כך מתמודדות נשים אלה פעמים רבות גם עם סימפטומים של הפרעות מצב רוח, דיכאון או חרדה, המתפתחים לרוב במקביל להופעת המחלה ומיוחסים אליה. בנוסף, עלולה הבולימיה להוביל לפגיעות בתפקוד הגופני של האישה כגון עייפות, התעלפויות, בעיות במערכת הבליעה והעיקול, פגיעה במערכת הרבייה ובמקרים מסוימים אפילו מוות.כיון שמדובר במחלה המגיעה ופוגעת בכל תחומי החיים, מומלץ לקבל מענה לכל התחומים אלה במקביל:יש להיות במעקב רפואי שותף אחר המצב הבריאותי.מומלץ ללכת לטיפול פסיכותרפוייטי ממטפל המתמחה בתחום הפרעות אכילה על מנת ללמוד כיצד לשלוט בהתקפי האכילה וההיטהרות.כדאי להיפגש עם דיאטנית קלינית המתמחה בתחום הפרעות אכילה על מנת ללמוד לאכול נכון.במקרה בו קיימות הפרעות במצב הרוח כדאי גם לקבל טיפול פסיכיאטרי.סיפור סיפורי חייםסיפור סיפורים הינה נטייה אנושית אוניברסאלית המאפיינת אותנו כבני אדם, ללא הבדל דת, גזע, מין, גיל או תרבות. הסיפורים שאנו מספרים על עצמנו, לעצמנו ולאחרים, משקפים את תפיסת עולמנו ומעצבים את האופן בו נתבונן בסובב לנו, ניצור אינטראקציות חברתיות ונפתח קשרים בין אישיים.בספר חיינו , אנו כותבות סיפורים מעוררי סיפוק כגון סיפור ההצלחה בעבודה או סיפור האם המסורה , בצד סיפורים רוויי בעיה כמו סיפור האישה הבודדה או סיפור השעיר לעזעזל .נראה כי שטחי חיים בעלי סיפורים דומיננטיים רוויי בעיה , מלווים בהתמודדות עם חוויות קשות של כישלון, ייאוש ואכזבה, הנוטות לשחזר את עצמן בדרך לא מודעת.הגישה נראטבית מציעה דרך ייחודית לטיפול והתמודדות עם סיפורים אלה.טיפול בגישה זו, מציע הזדמנות לכתיבתו של "סיפור חיים חדש", המתקיים בצד, ובהמשך אולי במקום, סיפורי הייאוש והאכזבה.הגיבורה בסיפור החדש, עומדת בפני מסע מאתגר ומסוכן (לדוגמה: מסע הכרת בן זוג ). בדרכה להגשמת חלומה הנכסף, עליה להלחם בדרקונים ושדים שונים כגון פחד מדחייה או פיתוח מיומנויות פלירטוט בצ'טים . לרשותה של הגיבורה עומדים כוחותיה, יכולותיה ובמידת הצורך גם עוזרה הנאמן – המטפלת. ביחד, הן פועלים להשבת תשומת הלב לאירועים המספרים על הצלחה, זוגיות וחיים חברתיים מלאים ומספקים.במסגרת כתיבת הסיפור החדש, לומדת הגיבורה להפריד בינה ובין השדים שלה, להחצין את הבעיה שלה ולהקטין את הזדהותה עימה. במקום אני כישלון כי אני לא מסוגלת להכיר בן זוג , משתנה הסיפור ל- אני מתמודדת עם פחד מדחייה שגורם לי לחשוב שאני לא כישלון ושאני לא מסוגלת להכיר בן זוג שמתפתח ל- הפחד מדחייה, לא מאפשר לי להכיר בן זוג ולאחר מכן ל- אני נלחמת בפחד מדחייה שלא רוצה שאכיר בן זוג .שינוי לכאורה סמטי זה, מספר את הסיפור מנקודת מבט שונה בתכלית, המפרידה בין בת-האדם ובין הבעיה ובכך מפנה אותה להתמודד עימה.מלאכת כתיבת הסיפור החדש, כוללת בתוכה גם זיהוי תוצאות ייחודיות – יוצאות דופן הסותרות את הסיפור רווי הבעיה (כגון הצבת גבול לבן הזוג או יצירת קשר חברתי חדש ) והעברת הזרקור לחוויות אלה. תהליך זה הינו חיוני ביותר שכן אנו נוטות שלא לשים לב לחוויות טובות , הסותרות את תפיסתינו את עצמינו באיזורים רווי בעיה .ע"פ הגישה הנראטיבית, מהווה תהליך כתיבתו גיבושו של סיפור החיים החדש, הזדמנות להרכבת משקפיים חדשות דרכם נוכל להסתכל על העולם וליצור עבור עצמינו, עתיד חדש.בפגישות בין המטפל והמטופל, לומדת הגיבורה שלנו לזהות, להכיר ולקדם את יוצאי הדופן ולכתוב סיפורים חדשים המספרים על מציאת פנאי לעצמי או פיתוח אסרטיביות בעבודה , המהווים את ההשראה לכתיבתו של סיפור חיים חדש המספר על התנסויות חיוביות ותחושות של שייכות, מסוגלות ותקווה .